טקסי חתונה דתית בהתאם לזרמים השונים ביהדות
חתונה דתית היא אירוע מרגש במיוחד, אשר ממחיש את הקשר בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא. חתונה דתית משלבת בין קדוש לחול, ומהווה הזדמנות רבה להשתתף במצווה גדולה, לשמח חתן וכלה. מהם הטקסים, אשר נערכים בחתונה דתית בהתאם לזרמים השונים ביהדות.
קבלת הפנים בחתונה דתית
ביהדות המסורתית נהוג לערוך קבלת פנים אחת משותפת באולם האירועים. קבלת הפנים בדרך כלל כוללת כיבוד קל, מוזיקה נעימה, שנשמעת ברקע, ושיחות קצרות בין המוזמנים. ישנם זוגות, אשר מעדיפים להשתלב כבר בשלב קבלת הפנים ולברך ולהודות לאורחים על שהגיעו לחגוג עמם וכיבדו אותם בנוכחותם, וישנם זוגות, אשר מעדיפים להישאר "מאחורי הקלעים" ולהיחשף רק ביציאה אל החופה.
לעומת זאת, כאשר מדובר על חתונה חרדית, על אולם האירועים לדאוג לשני נושאים: הראשון הוא מחיצה בין הנשים והגברים וזאת מטעמי צניעות, והנושא השני עוסק בעריכת שתי קבלות פנים נפרדות. קבלת פנים אחת לחתן, אשר בה יברכו אותו בשמחה ובאושר, וקבלת פנים נפרדת לכלה, שתשב על כיסא כבוד ותיעטף בחיבוקים ונשיקות ממשפחתה וחברותיה.
טקס ההליכה לקראת החופה
חתונה דתית, היא טקס, אשר מאחד בין נשמות החתן והכלה, וביום מיוחד זה, הכלה והחתן נמשלים למלכים. ולכן ברוב הטקסים, ניתן לראות, שאלו נכנסים עם מלווים.
קיימות כמה גרסאות לכניסה לחופה, חלקן פלורליסטיות ומודרניות יותר, ומטרתן להדגיש את השוויון בין המינים, וחלקן מסורתיות יותר, ובאותו לקדש את אותו רעיון של מלוכה.
ישנם זוגות אשר בוחרים להיכנס ללא ליווי, כאשר הוריהם נכנסים כל אחד בתורו אל החופה, ישנם זוגות, אשר בוחרים בליווי חלקי, כלומר ההורים מלווים עד חצי מהדרך, והם נשארים לבד, וצועדים את המחצית השנייה ביחד.
וישנם זוגות, במיוחד כאשר מדובר על חתונה חרדית, שצועדים אל עבר החופה, כל אחד בתורו, כשהם מלווים על ידי ההורים, הסבים ואפילו האחים.
טקס החופה עצמו
טקס החופה זהה כמעט לחלוטין בכל חתונה דתית, והוא כולל רב מוסמך, בקבוק יין, תלית, את החופה עצמה, אשר מסמלת בית פתוח, שנוהג לארח, כמצוות אברהם אבינו, ושתי כוסות, האחת לגמיעת היין לאחר ברכת הנישואין, והשנייה עטופה בנייר אלומיניום, שנודעה לציין את חורבן ירושלים "אם תשכח ירושלים, תשכח ימיני…" טקס החופה מתחלק לשני חלקים: קידושין ונישואין, בשלב הנישואין מברכים 7 ברכות. ניתן בשלב זה להזמין דודים, שיברכו כל אחד בתורו ברכה אחת. כמובן, שזוהי אינה חובה, אך יש ברעיון זה מן הכבוד וההוקרה למשפחה המורחבת.
לאחר הברכות החתן שובר את הכוס העטופה בנייר אלומיניום, ונשמעת קריאת "מזל טוב" קריאה נהדרת וסמלית, שבאה לסמל, שגם אם יש קשיים בחיים, כולנו בני אנוש, ותמיד אפשר לתקן ולהשתפר.